StarCorp

במנהרת הזמן - חלק א'

 

היסטוריה של רפואת שיניים במנהרת הזמן - חלק א'.


פרופ' מרק ליטנר*, ד"ר דן ליטנר**.

 

* המחלקה לפתולוגיה אוראלית ולרפואת הפה,

** המחלקה לאנדודונטולוגיה , ביה"ס לרפואת שיניים,

אוניברסיטת תל-אביב.


 

 

 

100,000 - 500,000 לפי הממצאים אדם פרהיסטוריHomo Primigenius

לפסה"נ או Mousteriensis Homo התמודד בבעיות של

שיניים כלואות,חוסר מולד של שיניים, בעיות של נשירת

שיניים ראשוניות, עששת, שברים של לסתות ורככת.

 

 

25,000 לפסה"נ עדויות נוספות למוקדי עששת שיניים נתגלו במערות

בדרום צרפת בגולגולות של אוכלוסיה המכונה Cro- Magnon שחיה באזור וקדמה לאדם המודרני

Homo Sapiens

.

7000 לפסה"נ בחפירות ארכיאולוגיות באזור מרגאהר שבפקיסטן נמצאו שיני אדם מתקופה שלפני 9000 שנה בהן נקדחו חללים קונצנטריים בעומק 3.5 מ"מ. עדויות אלה מצביעות על שימוש במכשיר קדיחה. מובן שמקדחה המופעלת ביד מהירותה הייתה נמוכה ביותר כ- 15סיבובים לדקה

 

5000 לפסה"נ האשורים האמינו כי הגורם לעששת הן "תולעי שיניים".

 

1500- 3700 פפירוסים של ג'ורג אברס - George Ebers מכילים

לפסה"נ אוסף כתבי רפואה רבים. הזמן המדויק להתגבשות

מקצוע רפואת השיניים אינו ידוע. המסמך מציין בין

היתר,מחלות שיניים כגון : דלקת מוך ,דלקת חניכיים,

חשף שיניים וכאבי שיניים. במסמך זה נמצאו המלצות

לטיפול דנטאלי כמו תערובות של שמן זית, תמרים,

בצל, שועית ועוד מרכיבים כנגד כאב שיניים חזק.

בנוסף לכך בחפירות ארכיאולוגיות של הפירמידות

בגיזה נמצאו גולגולות עם שיניים שנפגעו מעששת.

בגולגולות של מלכי מצרים חנוטים נמצאו עדויות להרס

המשנן, חסר שיניים ועדויות למוקדי עששת אך לא

נמצאו עדויות לטיפולי שיניים משחזר או משקם.

 

פפירוס ע"ש אברס

 

 

 


הספינקס הגדול בגיזה, ברקע פירמידה

 

3000 לפסה"נ כרופא השיניים הראשון נחשב חזי- רה Hesy-Ra שחי במצרים העתיקה .הוא היה רופא שטיפל בשיניים של אצילי חצר המלכות של פרעה וכהוקרה על פעלו נכתב על המצבה שעל קברו " הגדול מכל אלה שטיפלו בשיניים והגדול מרופאים".

 

2750 לפסה"נ הפפירוסים של אדווין סמיט – Edwin Smith מתארים

מספר פעולות כירורגיות.

הניתוח הראשון בתחום רפואת השיניים התקיים

במצרים הקדומה . בניתוח זה קדחו שני חורים בלסת

התחתונה כדי לטפל במורסה כרונית שמקורה בשן.

 

2500 לפסה"נ קיבוע שיניים היה ידוע למצרים והעדות לכך הנה קשירה

של שתי שיניים טוחנות באמצעות חוט זהב.

במצרים העתיקה נמצא גם תיאור שיטה לתיקון של

פריקת הלסת התחתונה.

 

נושא היגיינה של הפה לא היה מפותח במצרים העתיקה

שכן בין אלפי עזרים קוסמטיים שנתגלו בחפירות לא

נמצאה מברשת שיניים או מכשיר אחר לטיפוח ניקיון הפה

והשיניים. זאת ועוד בחפירות נתגלו גולגולות עם

הצטברות אבנית מרובה על פני השיניים ועדות לאבדן

הרקמה הגרמית מתחת לאזורי האבנית.

3000 -525 לפסה"נ הרודוטוס היווני ציין בכתביו כי במצרים הקדומה הרופאים התמחו בהתאם לאברים השונים של גוף האדם כולל השיניים.

 

 

2500 לפסה"נ שבטי מאיה Mayas יישבו את חצי האי יוקטן, גואטמלה והונדורס של היום ושבטי אינקה Incas יישבו את הרי האנדים פרו של היום. האצטקים Aztecs יישבו את אזור של מקסיקו של היום. היסטוריה של שבטים אלה החלה בשנים 2500 לפסה"נ והישגיהם הגיעה לשיאם בין השנים 300-900 לספירה הנוצרית. עמים אלה ובעיקר המאייה הצטיינו בידע עצום במתמטיקה, הבינו ושלטו בלוח זמנים .


 

ציור המדגים תרבות שבטי מאיה

 

 

 

 

למרות היותם אנשי תקופת האבן הם שלטו בנפחות וצורפות של זהב, כסף ואבנים יקרות וידעו מעט על שימוש בברונזה. אנשי מאיה פיתחו יכולת כתיבה (על ידי הירוגליפים) ותיעדו את ההיסטוריה והמסורת שלהם באוסף ענק של חומר כתוב. למרות שתרבות מאיה התפתחה כמעט באופן מקביל לתרבויות של מיצרים העתיקה ובבל נשארו רק מעט מאוד ממצאים על התרבות המופלאה של מאיה. לדאבון כולנו, בשנת 1562 השליך לאש הבישוף של מחוז יוקטן, פריי דייגו דה-לנדה, את כל הספרים המקודשים לבני שבט המאייה שבדרום אמריקה. ספרים אלה היו מקור חשוב ונדיר להבנת התרבות של בני המאייה, שאותו אי-אפשר היה לשחזר Diego de Landa טען כי יש להשמיד את הכתבים של עובדי אלילים המכילים דברי שטן. במדורה במרכז העיר מני Mani עלו באש עדויות של תרבות גדולה, הידע הרב שנצבר בעמל מאות השנים של תרבות שבמובנים רבים עלתה על יכולתם של הכובשים ועמים אחרים באותה העת. האש כילתה אוצרות יקרים מפז של המין האנושי בתחומים רבים. מאיה שלטו היטב בגידולי חקלאות, ידעו להשביח זנים משובחים יותר של חיטה ולהפיק יבולים עשירים. הארכיטקטורה והבניה שלהם הייתה מתקדמת מאוד. הם בנו פירמידות, בניני ציבור וארמונות מרשימים ביותר שקושטו על ידי פיסול וציורים מדהימים. אמנם הבישוף דייגו דה לנדה הועמד לדין על אינקוויזיציה לא חוקית אך בהמשך שוחרר. צחוק הגורל הוא שהבישוף תיאר בספרו “Relacion de las Cosas de Yucatan” את השפה, המנהגים , הדת, וחלק מהתרבות של שבטי מאיה וכתבים אלא שימשו ומשמשים עד היום מקור חשוב בחקר תרבות זו.

 

 

דף מספרו של בישוף דיאגו דה לנדה המתאר את

ההירוגליפים של שבט מאיה

 

 

 


 

למרות היכולות לעבוד באבן ובמתכת בתחום רפואת השיניים מאיה פיתחו מיומנויות שגרמו להשחתת המשנן לצורך פולחן דתי כמו השחרת שיניים או קישוט שיניים לטכסים דתיים. טכניקת הקישוט כללה שיבוץ אבנים יקרות בשיניים קדמיות והייתה מאוד מפותחת .צילומי רנטגן של ממצאים מחפירות קבעו חד משמעית כי שיבוץ האבנים נעשה באנשים חיים שכן עם האבן חדרה ללשכת המוך היא שובצה בכל מקרה ובהמשך המוך מת ונוצרה מורסה סב חודית.קישוטים אלה תאמו היטב את החלל ונשארו במקומם במשך אלפי שנים. ההדבקה בוצע בעזרת מינרלים שונים ששימשו למטרות הדבקה וביניהם חומרים כמו קלציום פוספט. בגלל ריבוי צורות הקישוט , כ- 50 לערך , חושבים שהסיבה לכך הנה שבטית או בעלת סיבות דתיות שונות. קיימות עדויות על יכולתם של אנשי מאיה בתחום השתלות הדנטאליות. החומר ששימש אותם היה חומר אנאורגאני (אלופלסטי) שמקורו בצדפי ים. נמצאה לסת מהתקופה של שנת 600 עם 3 שתלים לאחר בדיקות הדמיה ניתן לומר שאלה endosseous osseointegrated alloplastic dental implants השתלים הראשונים שנתגלו עד היום.

האצטקים והאינקה האמינו כי תולעים גורמים לעששת והשתמשו במגוון שיטות לטיפולי שיניים ובעיקר כנגד עששת וכאב. ביניהן: טרפנטין , מלח, פלפל חריף צריבת האזור החולה, עלי קוקה, שרף צורב ובעיקר תפילות ועזרתם של אנשי דת. הם ידעו גם שיטות תפירה של שפתיים בעזרת שערה.

 

2000 לפסה"נ תרומתם של הסינים לקדמת האנושות אדירה. כבר בשנת 2000 לפני ספירה הנוצרית הם בייתו חיות: כלב, חזיר, סוס, כבש ועז. הם פיתחו גלגל הקדרות , ייצרו בהצלחה מרובה בדי משי. בזמן שמשה הוביל את בני ישראל במידבר הסינים ידעו לכתוב בעזרת מכחול ודיו על נייר שיוצר מבמבוק. הם חוקקו חוקים,הטביעו מטבעות, המציאו כדורגל . באלף שנים הבאות הסינים פיתחו נייר אמיתי, אבקת שריפה, מצפן, משקפיים, חשבונייה, כסף נייר, ותורת הדפוס .

ראשית הרפואה בסין כנראה באלף ה-4 לפני הספירה. את המחלות אבחנו על פי הלשון ועל ידי מישוש הדופק, הם הכירו 10 נקודות בהן אפשר לחוש אותו. הם תיארו במדויק מחלות כטיפוס, כולרה, קדחת הבהרות. בסין הורכב גם ככל הנראה החיסון כנגד אבעבועות שחורות שנים רבות לפני שעשה זאת אדוארד ג'נר, שלו מיוחס תרכיב החיסון הראשון בעולם. יש סברה שהסינים היו אבות הריפוי במים. עיקר הטיפול היה בצמחים הידועים היום במערב ומהווים חלק מהרפואה המודרנית. שיטת ריפוי סינית עתיקה היא הדיקור במחטים.


יין ויאנג סמל מאפיין ברפואה הסינית

הסינים דאגו לבריאות שיניהם והחניכיים ובכתובים תוארו לפחות 9 מחלות שיניים כולל מרשמים לטיפול בהן. על פי העדויות משנת 2700 לפסה"נ הסינים השתמשו בסכין, בצריבה, ודיקור במחטים לריפוי מחלות השיניים. בשנת 255 הסינים ידעו לנתח שפה שסועה, החל משנת 200 לספירה הנוצרית הסינים השתמשו ברעל ארסן להמתת מוך השן במקרים של כאבים בגלל עששת עמוקה. כמו כן, על פי העדויות של Su Kung, סינים פיתחו סתימות אמלגם כבר בשנת 659 לספירה.

מאוחר יותר, בשנת 1280 לספירה, מרקו פולו תיאור קישוט שיניים עם עלה זהב בקרב הסינים כמנהג המקום באותה התקופה.

מברשת השיניים בצורתה המוכרת כיום(סיבים מאונכים לידית) הומצאה על ידי הסינים בשנות 1490.

 

1958 1916 חמורבי מלך בבל ( יש המקדימים את זמנו לשנת 2200 לפסה"נ)

לפסה"נ

קבע קודקס של חוקים לנושא השיניים מקום נכבד בחוקי חמורבי .

כי יפיל איש את שן רעהו – שנו יפילו.

אם שן בן מסכן יפיל – שלישית מנה כסף ישקול.

מתוך הכתוב בלוחות חמר מהתקופה 400 לפסה"נ עולה כי עקירת שיניים הייתה פרקטיקה שכיחה בארם נהריים .

 


חוקי חמורבי חקוקים באבן

 

 

 

1250 לפסה"נ התרומה העיקרית של היוונים הייתה פריצת דרך בתחום האינטלקטואלי. הם השתחררו מדעות קדומות ומיתוסים שבלמו את הקדמה במשך תקופה ארוכה. היוונים ביססו את החשיבה המדעית לפיה החיים מקורם בטבע. מבין המדענים הבולטים בעולם הרפואה ניתן לציין שורה של רופאים יווניים בולטים בתחום הרפואה המוכרים לנו גם כיום.

אחת מדמויות אלה הנו הרופא היווני הקדום Aesculapius שחי בשנת 1250 לפסה"נ. זכה לתהילה בזכות הידע הרפואי הרב ואף הועלה לדרגת אל. פועלו החשוב היה יצירת אמנות החבישה, הכנסה לשימוש חומרים משלשלים, ניקוי שיניים ועקירת שיניים. בתו של אסקולפיוס , היגיאה או היגיינה, שאף היא נחשבה לאלת הבריאות היוונית עזרה לאביה בעבודתו כרופא והטיפה לניקיון ובריאות. מקורה של המילה היגיינה מיוונית ופירושה לחיות טוב, לחיות בריא.

 

 


פסל של אסקוליאפוס במוזיאון פרגמון שבברלין, גרמניה

 

1000 לפסה"נ העבריים הקדמונים החשיבו מאוד את בריאות הגוף והשיניים. שיניים בריאות נחשבו לסמל היופי תימוכין לכך ניתן למצוא בתנ"ך העוסק בתקופה שקדמה לפחות ל שנת 1000 לפסה"נ וכך בשיר השירים פרק ד' פסוק א' כתוב " הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך העזים שגלשו מהר גלעד: שיניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות ושכולה אין בהם".

שיניים פגומות או חסרות נחשבו לחולשה ולדוגמא הכהן הגדול לא יכול לשרת בקודש אם הייתה חסרה לו אפילו שן אחת.בדומה לחוקי חמורבי מהמאה 18-20 לפסה"נ בספר שמות פרק כא' פסוק כג' נקבעו העונשים על פגיעות שונות ביניהם ענישה על פגיעה בשיניים וכך כתוב " ואם - אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש: עין תחת עין שן תחת שן "...

אמנם מפתיע אבל העברים הקדמונים לא עסקו בטיפולי שיניים כירורגיים או משחזרים ושירותים אלה נרכשו מהיוונים והפניקים שהיו מיומנים מאוד.

מהתלמוד אנו למדים כי חל איסור על נשים לצאת בשבת עם שיני זהב או תותבות יקרות אחרות שכן אם שן זהב תיפול האישה תחלל את השבת במעשה של חיפוש והחזרת השן למקומה. בתלמוד נמצאו מרשמים לתרופות שונות למכאובי הפה והשיניים. למרות הכתבים הרבים שנשארו מהתקופה ההיא נמצא מעט מאוד חומר שקשור לנושא השיניים. העבריים הקדמונים בדומה ליתר העמים פחדו מעקירת שיניים ובמיוחד מעקירת הניבים העליונים מחשש לפגיעה בעין.

 

100-700 לפסה"נ האטרוסקים היגרו בתקופה הקדומה מאסיה הקטנה לחצי האי האיטלקי והתיישבו במרכז איטליה. בתחילה הם כבשו את השטחים של רומאים ובהמשך הרומאים התקוממו וכבשו ב- שנת 309 לפסה"נ את האטרוסקים. הרומאים אימצו את הידע הרב והמיומנויות של האטרוסקים, שכללו מיומנויות וטכנולוגיות דנטאליות מתקדמות, פיתחו ושיפרו אותן. בשל העובדה כי ההתמזגות בין האטרוסקים המסתוריים לבין הרומאים הייתה כה עמוקה ונרחבת מעט מאוד ידוע על האטרוסקים . עובדה בולטת היא כי בעוד שהיוונים הקדומים עסקו בתיאוריות ופילוסופיה של הרפואה האטרוסקים היו מאוד מעשיים וכבר בשנת 700 לפסה"נ היו להם רופאי שיניים מיומנים בתחום רפואת שיניים משחזרת . רופאי השיניים האטרוסקיים ידעו לייצר כתרים ותותבות חלקיות קבועות בעזרת רצועות רחבות של זהב שנקשרו בין שיניים טבעיות ואחזו שן – שיניים מלאכותיות. איכות עבודותיהם של האטרוסקים דמתה לאיכות עבודותיהם של רופאי השיניים האירופים והאמריקאים עד שנת 1870 אז הומצאה המקדחה הדנטאלית. עדויות לטכנולוגיה דנטאלית מתקדמת ניתן למצוא במוזיאונים של פירנצה.

 

 

ציור של מוזיקאי אטרוסקי

 

 

 

500 לפסה"נ על פי הממצאים הפניקים הקדומים שחיו בלבנון של היום ידעו כבר ב-שנת 500 לפסה"נ שיטות שיקום בתחום רפואת השיניים.

 

480 לפסה"נ ברומא כאשר התפתחות הרפואה הייתה בתחילתה אזרחי האימפריה הרומית נהנו משרותי רפואת שיניים מתקדמים. עדות לכך הוא חוק משנת 450 לפסה"נ שקבע כי ניתן לקבור אדם עם שיני זהב . חוק זה היווה חריגה מהחוקים אשר אסרו קבורה עם זהב וזאת בשל מחסור חמור במתכת היקרה והחשש לדלדול אוצרות הקיסרות. הרומאים שכבשו שטחים נרחבים עם אוכלוסיות בעלות תרבויות מגוונות ידעו "לספוג" את הידע, הטכנולוגיה והמיומנויות החשובות לטובתם. החברה הרומאית החשיבה מאוד את ההשכלה ובמיוחד את הרפואה . הרופאים באותה התקופה באו משלושה מקורות; זרים בעיקר יוונים,עבדים שנשבו באזורי הכיבוש ואנשים ששוחררו מעבדותם.

 

377~ 359 לפסה"נ היפוקראטס מהאי קוס (חושבים שחי 460 לפנה"ס), בן למשפחת רופאים נחשב לגדול הרופאים ביוון העתיקה , ובמסורת הרופאים הוא "אבי הרפואה". גדולתו וחדשנותו בגישתו למחלות ולרפואה (הגישה ההיפוקריטית), שעיקרה תצפיות מדוקדקות במהלך הטבעי של המחלה והכרת תכונות החולה. היפוקראטס חיבר ספרות רפואית ענפה שמהווה מורשת יקרה מפז לכלל

האנושות . באוסף ההיפוקרטי נמצאת שבועה המיוחסת להיפוקרטס עצמו וקרויה בשמו, אף שככל הנראה לא הוא

חיבר אותה; שבועת היפוקראטס משמשת בסיס לכללי המוסר ברפואה. עד עצם היום הזה

נהוג בבתי-ספר לרפואה רבים להשביע את הבוגרים בנוסח זה או אחר של שבועת היפוקראטס.

 

 

 

בכתביו, היפוקראטס התייחס לנושא השיניים בהרחבה (פרי-ארטרון) 32 סעיפים על המשנן, כתיבתו הדגישה את חשיבות השיניים וכללה פרקים על טיפול בשברים של לסתות, טיפול בפריקת לסת , קיבוע שיניים בעזרת תיל ועקירת שיניים בעזרת צבת שתיאר בהרחבה בכתביו. כטיפול בכיב בלשון הורה בדיקת השיניים לשלילת קצוות חדים וטראומה אפשרית.היפוקראטס האמין כי מחלות פה והשיניים הועברו על ידי גורם תורשתי.

היפוקראטס

384-322 לפסה"נ Aristotle אחד מגדולי הפילוסופים היווניים, תלמידו של פלטו ומורו של אלכסנדר הגדול. ניכן ביכולת אבחנה ובתצפיותיו ניסה לסווג חוקי הטבע. על אף ששגה בקביעות אחדות, כדוגמת המחשבה שלנשים יש פחות שיניים מאשר לגברים, הרי כתביו " De Partibus Animal Culum" כוללים את התיאור הראשון של אנטומיה דנטאלית , תיאור מדויק של צבת לעקירת שיניים, קביעת קשר בין תאנים וממתקים רכים לבין היווצרות העששת. אריסטו היה גם הראשון שקבע כי בתהליך היווצרות העששת קיים תהליך הדומה לתסיסה. .

300 לפסה"נ עם כיבושיו של אלכסנדר הגדול התרבות היוונית התפשטה בעולם הקדום. אחד המרכזים התרבותיים החשובים באותה העת הייתה אלכסנדריה שכונתה על שמו של הכובש הגדול. אלכסנדריה פרחה במאה השלישית לפנה"ס בזכות הוגים ומדענים חשובים. בין היתר ניתן לציין את ארסיסטרטוס Erasistratus ו- הרופילוס – Herophilus אשר היו כנראה הראשונים לבצע ניתוחים של גופות אדם. בין הכתבים המיוחסים להם דיון באספקת דם לשיניים ותיאור מקרה של אדם שנפטר אחרי עקירת שן. נושא ההיגיינה של הפה התפתח באיטיות רבה בקרב היוונים .

287 לפסה"נ טיאופרטוס -Theophrastus תלמידו של אריסטו כתב שגילוח ושיניים לבנות נחשבו כמידה טובה בעת ההיא ורופאים הטיפו לצחצוח שיניים וסילוק שאריות מזון כל יום בעזרת אצבע וחומרים שונים כגון: אבן גיר, אבקת אבן ליטוש,אבקת אלמוגים, חלודת ברזל.


בדיקה רפואית מתוארת על גבי כד עתיק 460-470 לפסה"נ. מוזיאון הלובר, פריז, צרפת.

 

91 לפסה"נ אסקלפיאדס Asclepiades היה הרופא היווני הראשון שזכה לתהילה ועושר ואף הקים את בית הספר לרפואה הראשון ברומא העתיקה

25-50 לפסה"נ צלסוס – Celsus שכנראה בעצמו לא היה רופא, כתב את הסיכום הממצה ביותר של הידע הרפואי של התקופה הקדומה.

צלסוס תיאר בספרו בפרוטרוט כלים כירורגיים של הרופאים וכלל ביניהם צבתות לעקירת שיניים ובמיוחד מכשיר להוצאת שורשי השיניים המכונה tenaculum.

בדומה להיפוקרטס גם צלסוס האמין כי הידרדרות בבריאות הכללית תביא עמה מחלות שיניים. לכאבי שיניים צלסוס המליץ בין היתר נרקוטיקה, זרעי חרדל, צריבה, עקירת שיניים שבורות ( המליץ למלא בעופרת כותרות שיניים לפני העקירה למניעת שבר כותרתי בעת העקירה), תיאר טכניקה לייצוב שברים וליישור שיניים.

 

14 לפסה"נ הקמת בית הספר לרפואה האמיתי הראשון על ידי הקיסר Vespasian . מורי בית הספר היו עובדי המדינה.

עובדה חשובה היא שיווין בין המינים בעיסוק ברפואה, הנשים היווניות היו הראשונות שהורשו לעסוק ברפואה. עדות לשיווין בין המינים בתחום הרפואה הנו חוק של הקיסר יוסטיניאן המופנה לשני המינים.

בשפה הלטינית אין הגדרה נפרדת למקצוע רפואת שיניים שכן תחום זה היווה חלק בלתי נפרד של הרפואה.

 

130-201 לספירה גלן Galen – רופא יווני נולד בפרגמוס וחי ברומא נחשב מבכירי הרופאים אחרי היפוקראטס. בתחילת דרכו דבק גלן בעקרונותיו של היפוקראטס אך ככל שהפך מפורסם יותר זנח את עקרונותיו של היפוקראטס וביסס את התיאוריות שלו ודרכי הטיפול על הנחות במקום על תצפיות מדעיות הוא הפסיק לנתח גופות ובמקומן ניתח חיות. תורתו של גלן אומצה במשך דורות ונחשבה מאוד על ידי הרופאים גם בתקופת ימי הביניים.

תרומתו החשובה של גלן בתחום רפואת השיניים הייתה הכרת עצבוב השיניים, מציאת הקשר בין כאב שיניים לבין דלקת מוך השן, הגדרת דלקת סב השורש pericementitis- ,וסיווג השיניים לשיניים מרכזיות,ניבים וטוחנות.

לסיכום ניתן לומר שתרומתם של הרומאים להתפתחות השיניים הייתה באימוץ הידע הרפואי מהיוונים והטכנולוגיות של רפואת שיניים משחזרת של האטרוסקים.

ידוע על עושרם המופלג של חלק מהרופאים המפורסמים שטיפלו בשיניים ברומא העתיקה וכן כי הייתה קיימת חלוקת תפקידים ביישום רפואת שיניים משחזרת באופן הבא: הצורפים הכינו עבור הרופאים את השחזורים ואילו הרופאים היו אחראיים על התקנתם בדומה לחלוקת התפקידים בין טכנאי שיניים לבין רופא השיניים בימינו.


 

 

 

כפי שתואר בתקופה הקדומה רפואת השיניים לא הופרדה מהרפואה , מהדת וממעשי כשפים. אמונות תפלות , מעשי כשפים, מנהגים ודעות קדומות בלמו את התפתחות הרפואה ורפואת שיניים. כך במאות 400-500 לפסה"נ הן במצרים העתיקה והן בבל כאב שיניים נחשב כמכה משמים ורק לחש או תפילה היוו פתרון להקלת הכאב.

 

249 לספירה St. Apolonia מאלכסנדריה נחשבת כפטרון הקדוש של רפואת שיניים. האגדה מספרת שאפולוניה נוצרייה יפיפייה , בתו של שופט שלום מפורסם באלכסנדריה, נעצרה ונדרשה להמיר את דתה ולוותר על הנצרות. כשאפולוניה סירבה, הקהל המשולהב שבר את שיניה ודרש להמיתה באש המדורה.

אפולוניה פנתה לשוביה בתחנונים לשחררה על מנת לאפשר לה לרדת על בירכיה לשאת את תפילתה האחרונה. כשניתן לה מבוקשה היא קפצה לאש מרצונה החופשי וקיימה את אמונתה. בעת שהאש עקלה אותה צעקה אפולוניה כי אלה הסובלים מכאבי שיניים אשר יקראו את שמה יזכו להקלת סבלם. הפולחן של קדושה מעונה St. Apolonia התפשט מהר בכל אירופה ויום חגה הוא ה- 9 בפברואר.

 

 

 

 

כלי קודש בקתדראלה בעיר פורטו בפורטוגל

 

 

476 לספירה עם שקיעת האימפריה הרומאית סביב חלה התפרקות טריטוריאלית של האימפריה לאזור המזרחי הביזנטיני שבירתו הייתה קונסטנטינופול ולאזור אירופה המערבית.

השלטון הביזנטיני לא תרם להתפתחות הרפואה למעט שימור הידע של היוונים והרומאים שקדמו להם כדוגמה לכך משמשת עבודתו המונומנטאלית של הרופא, אוריבסיוס Oribasius 325-403 , אשר ריכז את עיקרי הידע הרפואי בספר בשם Collectiones Medicae שכללו 72 כרכים בהם נכלל מידע רב בתחום טיפולי שיניים עוד מתקופתו של גלן.

 

625-690 לספירה אחד הרופאים החשובים בתחום רפואת שיניים באותה התקופה היה היווני פאול מאגינה הוא תיאר בספריו את הידע העדכני על טיפולי שיניים לאותה העת . בפרק On Affections of Mouth " " פאול ידע להבדיל ולטפל בנגעים על רקע דלקתי לעומת גידולים, לראשונה תיאר שיטה להסרת אבנית, הזהיר מפני פגיעות אפשריות בשיניים מהקאות, והמליץ על שיטות לגהות הפה שחשיבותן רבה אחרי הארוחה האחרונה של היום ולפני השינה.

 

מערב אירופה נהרסה ושקעה בתרדמה למשך 700 שנה תחת השליטה של השבטים הגרמניים הברבריים ושלטון הכנסייה הנוצרית. באזורי השליטה של הכנסייה לטינית הפכה לשפת התרבות. הכמורה השתלטה על הרפואה והכמרים הפכו לרופאים ורופאי שיניים והספרים היו לעוזריהם. כתבים של היוונים והרומאים הקדומים הועתקו והדגש הושם על תפילה. ניתוחים ועקירות שיניים נדחו והוו פיתרון רק לעיתים נדירות ביותר. למעשה הקדמה ברפואה נבלמה לחלוטין.

בשנת 1163 האפיפיור קבע שביצוע ניתוחים והקזת דם אינה יאה לכמורה הספרים השתלטו על הכירורגיה. הספרים לא היו היחידים שעסקו בעקירת שיניים לצידם היו נוודים הידועים כ"עוקרי שיניים" שעסקו בעקירת שיניים בשווקים פתוחים של הישובים אליהם הגיעו. מצב זה שרר באנגליה וצרפת. העברת הסמכויות של כירורגיה ועקירות שיניים לספרים הביאו ליסוד גילדות מקצועיות שהתקיימו עד אמצע המאה השמונה עשרה.

 



 

רופא שיניים בימי ביניים בעת עקירת שן, לונדון 1360-75

 

600 לספירה האיסלם ובמיוחד הנביא מחמד הטיף לניקיון הגוף והשיניים. היטהרות וניקוי הגוף הם חובה שיש לקיים 5 פעמים ביום לפני התפילה. חובה זו כוללת שטיפת פה 3-15 פעמים ביום. מחמד המליץ על ניקוי שיניים בעזרת misswak ענף העץ Salvadora persica . לעץ זה תכולה של sodium bicarbonate, חומצה tannic וחומרים אחרים בעלי תכונה של עצירת דימום. מחמד הטיף גם לשימוש בקסמי שיניים


 

 

 

 

אזור חצי האי האיברי ואגן ים התיכון נשלט על ידי הערבים. השפה והתרבות הערבית היו דומיננטיים ושלטו באזור במשך כ 700 שנים . התקדמות הרפואה בארצות החליפות המוסלמית, קודמה על ידי ערבים ויהודים. כתבי גאלן והיפוקראטס תורגמו לערבית ועברית, ואף חוברו ספרי רפואה מקוריים. הוקמו מרכזי לימוד חשובים בבגדד, קהיר וקורדובה. הרופאים שלטו בשימוש בחומרי הרדמה ופרוצדורות כירורגיות מסובכות.

 

המאה ה-9 לספירה עם התפוררות החליפות המוסלמית, עלה חזרה לגדולה המערב. בית הספר הראשון לרפואה באירופה, קם בסאלרנו איטליה במאה ה-9, לימדו בו מורים מהמזרח ובהמשך הוקמו בתי חולים ואוניברסיטאות אחרות ברחבי איטליה שהייתה למרכז רפואה. עם תחילת המדע האמפירי במאה ה-13 - המבוסס על ניסויים ותצפיות, החלו לזנוח את התיאוריות הישנות של גאלנוס. הוקמו אוניברסיטאות בפריס, בולוניה, אוקספורד ועוד. במאה ה-14 גברה ההתעניינות באנטומיה ובפיזיולוגיה, ומדעים אלו פותחו בתקופת הרנסאנס.

 

 

1013-936לספירה אחד הרופאים המפורסמים Al-Zahrawi Abui-Qasim Khalaf ibn Abbas (Abucasis or Albucasis) נולד בעיר אל זהרה שליד קורדובה בספרד. בשנת 1000 הוא פרסם את האנציקלופדיה של כירורגיה , אחת העבודות המדעיות החשובות בתחום הרפואה אשר שימשו כספר לימוד החשוב ביותר בכל האוניברסיטאות באירופה במשך יותר מ- 500 שנה.

 


תמונתו של אבוקסיס על בול סורי

 

 

עבודותיו של אבוקסיס מתארות לראשונה בצורה גראפית את המכשירים הדנטאליים שכללו : 14 סקלרים , מניפים לכירורגיה דנטאלית, מכשירים לצריבה, צבתות לכירורגיה דנטאלית, מסור ופצירה דנטאלית לסילוק עששת. פרט להיותו כירורג נודע, מחבר מוכשר היה גם מורה דגול שעמד על דיוק באבחנה. הוא האמין בתיאורית הכאב המוקרן, תיאר שיטות עקירה והטיף לזהירות מפני פגיעה ברקמות רכות בעת הניתוח.

 

 

1309 – 1368לספירה כירורג - ספר צרפתי בשם גי שוליאק Guy de Chauliac פרסם ספר "Chirurgia Magna"


בספרו הוקדש מקום לפתולוגיה וטיפולי שיניים. לשוליאק מקום נכבד ברפואת שיניים שכן הוא הראשון שטבעה מטבע לשון Dentator, Dentist . שכן עד תקופה זו השתמשו בשם "Tooth drawer". מקור השם מהמילה הצרפתית dens שן.

1412-1484 ג'יובני ארקולי Giovanni de Arcoli פרופסור לרפואה איטלקי אחד מהדמויות החשובות לרפואת שיניים בחדשנותו ובפיתוחיו השונים כגון מניפים לעקירות, צבתות שורשים, מיסוד שיטות למניעת עששת ובריאות הפה, וחשוב מכל הכנסת עלי זהב כחומר סתימה לשיניים.

התפתחות הרפואה וההצלחה הרבה בהוראת הרפואה במסגרת אוניברסיטאות הפכה את המקצוע למדעי ובשל כך זכה ביוקרה רבה. הכירורגים ורופאי השיניים פעלו לאיחוד המקצועות והכללתם בהוראת רפואה במסגרת האוניברסיטאות. אמנם ההצלחה האירה פנים והמקצעות אוחדו יחד עם זאת מעטים הרופאים שהגבילו את עיסוקם לרפואת שיניים, שנחשב כתחום משני, ולכן עדיין שרלטנים, ספרים נפחים או סנדלרים עקרו שיניים בשווקים והטופים ניגנו ברעש מחריש אוזניים כדי להתגבר על זעקות הקורבנות המטופלים.

תקופת התחייה Renaissance לאחר ימי ביניים הביאה להתעוררות אינטלקטואלית,ושיפור במצב הכלכלי שאפשר העמקה בלמידה ומחקר .

1452-1519 ליאונרדו דה וינצ'י אמן גאון איטלקי שתיאר במדויק את האנטומיה של הלסתות היה גם הראשון לצייר את מערות הפנים.

 

 


תמונה עצמית של ליאונרדו דה וינצ'י

 

 

 

1510-1590 שולית ספר בשם Ambroise Pare הפך לכירורג נודע בזכות חידושיו וכתבי העת שפרסם. למרות שלא התעניין ברפואת שיניים הוא פיתח שורה של מכשירים, שיטות טרנספלנטציה ואובטורטורים.

 


 

 

 

 

 

שתף תוכן זה